English

רשמים - הסיפור שלך, המילים שלנו

"והגדת לבנך" – סיפור חיים כגשר בין הדורות

השנים עוברות, הנכדים גדלים והמשפחה מתרחבת.
לא פעם, באופן טבעי, חש מייסד 'השבט' כי קיים נתק בינו לבין שאר בני המשפחה, וכי התקשורת מצטמצמת לכדי העברת מסרים קצרים, דיווחים על התרופה היומית ושיחות בטלות בלבד.

רבים מעידים כי מצב זה מביא לכדי תסכול. הם מייחלים לשיחה רצינית ופתוחה, בה יוכלו לחלוק עם ילדיהם ונכדיהם את עברם, חוויותיהם, חלומותיהם ועקרונותיהם.
אלא, שהחשש המקנן בהם – שמא ישעממו את בן-שיחם – מונע מהם לקיים שיחה כזו, אף אם בנם או נכדם הוא שפונה ומתעניין בעברם.


מגמה רווחת בשנים האחרונות, תיעוד בכתב של סיפורי חיים, שוברת את "מעגל הקסמים" שנוצר. בני גיל הזהב זוכים לבטא את אשר על לבם, סיפורם זוכה לחיי נצח – והערכים החשובים להם מועברים לדורות הבאים.

יתרה מכך, קריאת הסיפור וההבנה מה עבר על סבא או סבתא בצעירותם, גם מביאות מאליהן לקרבה רבה בין בני המשפחה לבין הסבא או הסבתא.


"כשקראתי את סיפורו של אבא לא הפסקתי לבכות", העידה אישה צעירה. "לא ידעתי שכך זה היה ולא האמנתי שאבי, הצנום והשקט, מסוגל לכאלו תעצומות נפש".
אישה זו, שנתייתמה מאמה בטרם עת וחשה מנותקת רגשית מאביה, זכתה להכיר את הוריה כבני-אדם בעלי רגשות ורצונות – ואף חיזקה את הקשר עם אביה כתוצאה מכך.


סיפור חיים – כיצד עושים זאת?


תעדו על-פי רצונכם
אתם טומנים בחובכם חיים שלמים וארוכים – ובידכם להופכם לנחלת משפחתכם. כל אבן-דרך, מאורע, תקופה או אנקדוטה שחשובים לכם, ראויים לאזכור ותיעוד למען הדורות הבאים.

עם זאת, בראש ובראשונה זהו סיפורכם, וזכותכם לבחור מה יסופר ומה יושמט. חוויות מביכות, כואבות או פוגעות לא חייבות להיחשף אם ברצונכם להימנע מכך.


ספרו את העבר כהווייתו
סיפורכם שזור באירועים היסטוריים: שואת יהודי אירופה, קום המדינה, מלחמות ישראל ועוד. היצמדו ככל הניתן לאמיתות ההיסטוריות המוכרות לכם.
עם זאת, שנים רבות חלפו מאז צעירותכם. גם אם אינכם זוכרים את שמות חבריכם או את רחובות עירכם, קבלו זאת בהבנה והיו סלחניים כלפי עצמכם.


הנחילו את מורשתכם
סיפור חייכם הוא במה נפלאה עבורכם, אותה תוכלו לנצל על-מנת להציג לדור העתיד במשפחתכם את הלך-רוחכם, האמונות לאורם צעדתם והערכים החשובים לכם – אהבת הארץ, שמירת הדת, חשיבותה של משפחה או כל ערך אחר הקרוב ללבכם.


הסיפור כחוויה מטהרת
לא פעם, לאחר שנים של שתיקה, בוחר המספר להוציא לאור דווקא את האירועים שלא סופרו מעולם.
כמובן, אם הנושא מכביד אין חובה לספרו. עם זאת, רבים תיארו את עצם החשיפה כחוויה מזככת, והעידו שמרגע שסופר, לא המשיך האירוע לטרוד עוד את מנוחתם (גם אם בחרו, בסופו של יום, שלא לפרסמו בכתב).


לסיכום: סיפור חייכם שייך לכם. זו החלטתכם כיצד לספרו, איזה מידע יתועד ומה ייגנז לנצח. הקדישו את מלוא הרצינות לעברכם, מורשתכם ותחושותיכם.
זכרו – כל אדם הוא עולם ומלואו, וכל סיפור הוא גשר שערכו לא יסולא בפז לבני משפחתכם, צעירים ומבוגרים כאחד.